ביום 1 בפברואר 2009 נכנס לתוקפו תיקון לחוק הגנת השכר. בעקבות התיקון החדש חל מהפך של ממש במעמד העובד בבואו לתבוע את זכויותיו בבית הדין לעבודה. בתביעה של עובד שעילותיה השנויות במחלוקת הן אי תשלום גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות והמעביד לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו רכיבים אלו, החזקה תהיה כי רכיבים אלו לא שולמו לעובד, הנטל יהיה על המעביד להוכיח אחרת.
בתביעה לתשלום שכר עבודה או גמול עבודה במנוחה השבועית, בה קיימת מחלוקת בעניין שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת. אם התביעה היא בשל גמול שעות נוספות, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי העובד לא ביצע את השעות הנוספות הנטענות, ואם לא צלח בכך יהיה חייב לשלם לעובד עד 15 שעות נוספות בשבוע ועד 60 שעות נוספות בחודש.
נטל ההוכחה יחייב את נושאי המשרה האחראיים להקפיד על הפרטים הרשומים בתלוש השכר ועל מעקב ורישום שעות עבודה מסודר ומפורט לפי החוק. תלוש השכר החדש יהיה ברור יותר ויכלול פרטים רבים, שאינם מופיעים בדרך כלל בתלושים המופקים כיום.
על פי התיקון לחוק, כל מעביד יהיה חייב לנהל פנקס שכר, כלומר רשימה מסודרת ומתועדת של תנאי שכרו של כל עובד, וכן, כאמור, לתת לכל עובד, עד לא יאוחר מה- 9 לחודש העוקב, תלוש שכר מפורט, אשר יכלול את כל אלה:
- שם העובד ומספר תעודת הזהות שלו.
- שם המעביד, מספר התאגיד וכתובתו המלאה.
- תאריך תחילת העסקתו של העובד.
- ותק מצטבר של העובד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, לפי הגבוה ביניהם.
- היקף המשרה / הבסיס שלפיו משולם השכר ובמקרה הרלבנטי – דירוג ודרגה.
- התקופה שבעדה משולם השכר.
- תעריף השכר, סכום השכר הרגיל, תשלומים אחרים, לרבות: גמול שעות נוספות וגמול מנוחה שבועית, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה.
- סכום השכר הכולל (ברוטו ונטו).
- השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה ובדמי ביטוח לאומי, והסכומים המצטברים שלהם בשנת המס.
- פירוט סכומי השכר ויתר הרכיבים, המובאים בחשבון לענין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות.
- מספר ימי העבודה ושעות העבודה שעבורם משולם השכר. (אם העובד נמנה על סוג העובדים אשר חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם, כי לא ניתן לפקח על שעות עבודתם – יש לציין זאת במפורש בתלוש).
- מספר ימי החופשה שניתנו לעובד בתקופת התשלום, ויתרת ימי החופשה.
- מספר ימי המחלה, שנוצלו בתקופת התשלום, ויתרת תקופת המחלה הצבורה.
- הניכויים – מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ניכוי לקופת גמל (שם הקופה וסכום הניכוי) וכל ניכוי אחר, וכן סך כל הניכויים.
- כל תשלום שמועבר לכל קופה, קרן או גורם אחר, ואשר אינו מנוכה מהשכר.
- דרך תשלום השכר. אם השכר אינו משולם במישרין, יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר. אם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, לרבות חברת הדואר – מספר החשבון ופרטי הבנק.
- סכומי שכר המינימום העדכניים, לחודש ולשעה (ללא קשר לגובה שכרו של העובד).
מומלץ בנוסף להחתים את העובדים על תלוש השכר ולשמור את העתקי תלושי השכר החתומים ע"י העובדים למשך 7 שנים לפחות.
מעביד, אשר לא מסר לעובד, במועד, תלוש שכר מפורט, בהתאם להוראות החוק, או שלא העביר ליעדם, ובמועד, סכומים שניכה משכרו של עובד, או שהפר איזו מהוראותיו האחרות של החוק – צפוי לעונשים כבדי משקל, אשר מגיעים עד ל- 30 חודשי מאסר ולקנסות של עד כמיליון ש"ח.
החוק מטיל אחריות פלילית גם על נושא משרה בתאגיד (כלומר על כל שותף, מנהל או בעל תפקיד אחר, האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה), אשר לא יוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
כמו כן, בהליך אזרחי, בית הדין לעבודה מוסמך לקבוע פיצוי לעובד על כל הפרה כאמור, בכל סכום שימצא לנכון.
