במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 נקבעה חובת הפקדה בקופת גמל לקצבה על ידי עצמאי. חובת ההפקדה חלה על כל עצמאי שגילו בין 21 שנה לבין 60 שנה, למעט עצמאי שבמועד תחילת החוק – 1 בינואר 2017 – מלאו לו 55 שנה ולמעט עצמאי שטרם חלפו 6 חודשים מהמועד בו נרשם לראשונה כעוסק לפי חוק מס ערך מוסף.
שיעור ההפקדה לפנסיית החובה הנה כמפורט להלן:
- על חלק ההכנסה החייבת שאיננה עולה על מחצית השכר הממוצע במשק (בשנת 2020 – 63,306 ש"ח) – 4.45%
- על חלק ההכנסה שבין מחצית השכר הממוצע במשק ועד לשכר הממוצע במשק (בין 63,306 ש"ח ועד 126,612 ש"ח) – 12.55%
המשמעות היא שההפקדה המרבית בשנת 2020 לקופת גמל לקצבה לעצמאי הינה בסך של 10,762 ש"ח לשנה (897 ש"ח לחודש).
מתשלומים שעצמאי, שהנו אף עובד שכיר, חייב להפקיד לקופת גמל לקצבה, יופחתו סכומים שהופקדו בקופת גמל לקצבה בשל השכר. משמעות ההוראה הנה שעצמאי שהנו אף שכיר וששכרו לצורך הפרשות לקופת גמל לקצבה הנו לפחות 10,551 ש"ח, פטור מביצוע הפקדות לקופת גמל לקצבה בגין הכנסתו החייבת כעצמאי.
הפקדות העצמאי יכולות להתבצע באופן שוטף או בסכום חד פעמי עד תום השנה. עצמאי שלא יבצע הפקדות לקופת גמל לקצבה על פי הוראות אלה אף לאחר שנשלחה אליו התרעה על כך, יחויב בקנס בסך 500 ש"ח. תחולת ההוראה לגבי הקנס הנה מתשלומים לשנת 2018 ואילך.
מסכומים שהעצמאי הפקיד במשך כל שנה, ייוחס סכום המהווה 1/3 מההפקדות או סכום הפטור מפיצויי פיטורים לעובד (בשנת 2020 12,420 ש"ח), הנמוך מבין השניים, למרכיב חסכון למצב אבטלה והעצמאי יהיה רשאי למשוך סכום זה במקרה של "אבטלה" בפטור ממס בהתאם להוראות החוק.
מצב אבטלה על פי הוראות החוק הנו מצב בו העצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב בו העצמאי הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה (לגברים 67 שנה , לנשים 62 שנה) ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה.
